הדיכאון של אחרי הבחירות 

כשה-PET מתדפק לראשונה על מפתן ביתכם, התגובה המיידית היא הכחשה: "בואו ניתן לזה מעט זמן, זה יחלוף. אחרי הכל, הוא הרי נמצא בתפקיד רק שלושה חודשים".
השלב השני בגדילתו של ה-PET שלכם (אפשר לקרוא לזה גיל ההתבגרות) הוא השלמה. אתם יודעים ששלב זה הגיע כשאתם מתעוררים בוקר אחד אחוזי זיעה קרה ואומרים לעצמכם: "אלוהים, יש לי PET!". לרוב, במקרה זה תתחילו לחשוב מה ניתן לעשות עמו:
1. להחליף את הנשיא? בלתי אפשרי עד הבחירות הבאות.
2. להצביע למפלגה השנייה בבחירות לסנאט בניסיון להחליש את ה-PET? זה הרי רק ישתק את הנשיא, כמו גם את הסנאט, ואנחנו ניוותר עם לא דבר בשנתיים הבאות.
3. לבכות על זה. אבל האם זה באמת יעזור? אל תענו לי. אני לא רוצה להעליב את האינטליגנציה שלכם.

ואולי הגיע הזמן לשינוי? לא רק זה של אובאמה או של כל מועמד אחר, אלא כזה שבא מאיתנו, האזרחים? אולי הפעם אנחנו נגיד לנשיא איך אנחנו רוצים שהאג'נדה שלו תיראה. כי אם יש לנו את הכוח לבחור אותו, צריך להיות לנו גם הכוח להשפיע על האג'נדה שלו, אם הוא רוצה להיבחר מחדש כמובן. ותאמינו לי, שהוא רוצה.
הפעם, הנושא החשוב ביותר על שולחן הנשיא צריך להיות החינוך. חינוך לחיים בעולם הגלובלי.
האגו והחמדנות שמנוגדים לחיים בעולם שבו כולנו קשורים זה לזה, הם אלה שהביאנו לפתחו של המשבר הכלכלי הנוכחי, והטיפול בהם צריך להוביל את המדיניות האמריקאית החדשה. כבר בראשית המאה כתב הרב יהודה אשלג, גדול מקובלי המאה העשרים, כי כולנו צריכים ללמוד את החוקים החדשים שחלים עלינו כעת - חוקי המערכת הגלובלית, ולהבין שלא ניתן עוד להתעלם מטובתו של הכלל. והמציאות בימינו מוכיחה את צדקת דבריו. כדי למנוע את המשברים הבאים, על הנשיא לשנות מגמה. עליו להעלות את מודעות הציבור לכך שמוקד החיים לא יכול יותר להיות ה"אני", אלא כולם. כולנו.

למעשה, אם נחשוב על כך אנו כבר גוף אחד שלם, שבו האבר הרוסי-ערבי מספק דלק ואנרגיה, המיומנות של האסייתים משמשת אותם כדי להפיק מהאנרגיה הזו מוצרים שונים, והגוף האמריקאי-אירופאי מפיק מהמוצרים תועלת מרבית. כל שעלינו לשנות בתמונה הזאת הוא להכיר בה ולעקור מתוכה את הסרטן האגואיסטי שפשה בה ושיבש את כל המערכות והיחסים הבינלאומיים. בנוסף לכך, כעת, לאחר הבחירות, עלינו לבקש מאדון הנשיא להפציר גם ביתר מנהיגי העולם לחבור אליו בשינוי המגמה הזה, משום שאם לא נשנה את דרכינו בפעם הבאה זו לא תהיה רק הכלכלה, אלא החיים שלנו בכלל.
אם נתחיל לדרוש את השינוי המיוחל הוא יגיע. או אז, לא נסבול יותר מה-PET. במקום זאת, נאמץ את העולם כ-PET (חיית המחמד) שלנו, והוא יגמול לנו בנדיבות.